מוסד פיננסי או בנק המקבל עסקאות בכרטיסי אשראי וחיוב מבעלי כרטיס; מה שהופך את תהליך הקנייה הן באינטרנט והן בחנויות רגילות למהיר וקל יותר הן עבור הסוחר והן עבור הלקוח.
המונח רוכש משמש לבנק הרוכש או מקבל תשלומים אלו מהבנקים במסגרת עמותה. העמותה הנפוצה והעולמית ביותר היא מאסטרקארד, ויזה, אמריקן אקספרס, Discover, Diners Club, Japan Credit Bureau ו-China UnionPay, וכרטיסי אשראי המונפקים על ידי עמותות אלו ניתנים לשימוש במיליוני נקודות מכירה בכל רחבי העולם.
בנקים רוכשים עובדים לרוב עמוק מאחורי הקלעים ועובדים באמצעות מתווכים במקום לשרת ישירות את הסוחרים. אפשר לחשוב על רכישת בנקים כמנחים שעוזרים בהחלפת כספים בין הבנקים שמנפיקים את הכרטיסים לבין הסוחרים שמקבלים את הכרטיסים. עם זאת, הבנקים הרוכשים ממעטים למכור את השירותים הללו בעצמם, ובדרך כלל ארגונים של צד שלישי הם האחראים לרישום סוחרים ולספק להם שירות לקוחות.
רוב האנשים חושבים שבנקים רוכשים נהנים מעמלות עיבוד, והם עושים זאת במידה מסוימת, אבל באמת שהעמלות קטנות והן ממלאות תפקיד קטן מאוד בעסקת כרטיס האשראי בפועל. רוב העמלות והעלויות מגיעות מעמלות הסימון והעמלות הצולפות.
באופן מפתיע בהתחשב בעמלות הקטנות שהם מקבלים, הבנקים הרוכשים לוקחים על עצמם את רוב הסיכון בתהליך כרטיס האשראי שכן חשבונות הסוחר נחשבים כקווי אשראי ולא כחשבונות מחזיקים. זו הסיבה שבנקים רוכשים לא יציעו חשבונות לכל סוחר, ויצריכו שימוש בארגוני צד שלישי המספקים גיבוי לסוחרים שלא יכלו להעפיל בעצמם.
למרות שבנקים רוכשים עובדים בעיקר ברקע, הם עדיין ממלאים תפקיד מאוד הכרחי וחשוב בתהליך עסקאות האשראי. על ידי מתן הגיבוי הדרוש לסוחרים לקבל כרטיסי אשראי הם מחזיקים בידם את גורלם של עסקים רבים. בואו נודה בזה, סוחר שאינו יכול לקבל כרטיסי אשראי יכול באותה מידה לסגור מיד, במיוחד סוחרי מסחר מקוון.
